עיצוב מכליל 

עיצוב מכליל

במשך שנים, עוצבו ותוכננו מוצרים עבור יצור הקרוי "המשתמש הממוצע". אנשים כאלה לא קיימים (כמעט). החברה האנושית מגוונת וכוללת טווח רחב של משתמשים: ילדים, זקנים, נשים, אנשים עם מוגבלות, אנשים בעלי מידות גוף חריגות ועוד. עיצוב מכליל (Inclusive Design), או עיצוב אוניברסאלי (Universal Design) הינו מושג חדש המתאר גישה עיצובית חברתית המנסה לתת מענה למגוון רחב ככל האפשר של משתמשים. הרעיון העומד בבסיס גישה זו זהה לזה העומד בבסיס הגישה החברתית לטיפול באנשים עם מוגבלות: הסביבה אינה נגישה מספיק ועלינו לדאוג שכמה שיותר אלמנטים בה, יתאימו למגוון האנושי הרחב הפועל בתוכה. כמובן שגישה זו הינה בגדר אוטופיה, כמות השונות באוכלוסיה היא כה רבה עד שאין סיכוי לייצר מוצר שיהיה טוב ונוח באופן שווה לכולם. אנו עוסקים יותר בתהליך, בצורת חשיבה עיצובית המגלה רגישות ופתיחות לקהלים נוספים החורגים מאותו "משתמש ממוצע".

בבואנו לתכנן מוצרים להנגשת תכנים, חשוב שנבין ונפנים גישה זו. עוד היום, מתוכננים ממוצרי ההמחשה לאותו אדם ממוצע, כאשר במקומות "מתקדמים" נראה המחשה לבעל מוגבלות, לרוב לעיוור. מוסדות התרבות אינן משופעים בתקציבים ולכן אין לצפות שנקבל מוצר נפרד "לכל מוגבלות". מראה שלט הסבר לעיוורים שהוצב באתרי מורשת של אונסקו. זה אכן עונה על הצורך בהנגשה, אך באותה שעה מדובר בבזבוז משאבים רב. התמונות, מראות כיצד ניתן לשלב שלט "רגיל" עם הנגשה לאנשים עם לקות ראייה (ניגוד חזותי) ולעיוורים (הבלטה מישושית וכיתוב ברייל). בתמונות של המחשת מערכת המים בציפורי, ניתן לראות גישה ברוח העיצוב המכליל. המוצר בנוי בגובה המאפשר לאדם בכסא גלגלים לתפעל אותו, ידית התפעול הוגדלה והופחת העומס הנדרש להפעלתה בעבור אנשים עם קשיים מוטוריים. בחזית שולבו שני דגמים מישושיים לעוורים הצבועים בניגוד חזותי לטובת לקויי הראייה. ניתן היה לשפר מתקן המחשה זה ע"י הגדלת הטקסט והגבהתו, צביעה ניגודית של כל המתקן והוספת עמדה קולית הכוללת גם הקראה בפישוט לשוני. התמצאות במרחב, בנוף ובמבנה יוצרת פעמים רבות בעיה למבקר. בעיה זו חמורה שבעתיים אם המבקר הינו אדם עם מוגבלות. סדרת התקנים ת.י. 1918 מנסה לתת מענה לנושא זו. התקן עוסק בשילוט, סימון, הכוונה וניתוב. איני מכיר בארץ פתרונות מוצלחים להנגשה שכזו, אבל בחו"ל הם אינם נדירים.